תקני ה"יורו" לזיהום האוויר

תקני יורו – European emission standards – הם סדרה של תקני זיהום אוויר מתקדמים של האיחוד האירופאי, המכתיבים דרישות תקינה מחמירות לפליטת זיהום מכלי רכב ולאיכות הדלק. תקני היורו מגדירים את כמות המזהמים הנפלטים לאוויר המותרת לכלי רכב חדשים הנמכרים באיחוד האירופאי.

תקני פליטה לכלי רכב בישראל:
כל כלי-רכב חדש הנמכר בישראל מחויב לעמוד בדרישות הממשלה שלא לחרוג מהערכים המקסימאליים שנקבעו לפליטת מזהמי אוויר.
לשם כך אימצה מדינת ישראל את התקינה האירופאית (Euro) והתקינה האמריקאית (Tier), ומאפשרת ייבוא רק של כלי רכב חדשים אשר אושרו תחת אחת מאותן תקינות, בהתאם ללוחות הזמנים המפורטים באירופה או בארה"ב בהתאמה.

ראשיתם של תקני פליטת מזהמי אוויר מכלי רכב היא בתחילת שנות ה- 90 ומאז ישנה החמרה הדרגתית בדרישות, שהובילה להפחתה של עשרות אחוזים בפליטת מזהמים.
ההפחתה בפליטות התאפשרה הן על-ידי שיפור טכנולוגיית כלי הרכב בעזרת אמצעים להפחתת פליטות מכלי רכב, והן על-ידי שיפור תכונות הדלק.

הוראות למניעה וצמצום של זיהום אוויר בהתאם לחוק אוויר נקי

הגדרות זיהום אוויר לפי סעיפים 16 ו- 41 לחוק אוויר נקי, התשס"ח – 2008:
* "חלקיקים" – חומר חלקיקי עדין מרחף

* "מקדם פליטה" – רמת פליטה של רכב לפי סוגו כפי שנקבע בטור ב' בטבלה שבתוספת הראשונה, ובהתאם לתקן היורו וסוג הדלק של הרכב בטור א

* "פליטת חלקיקים ממוצעת" – ממוצע מקדמי הפליטה של רכב אשר יחושב לפי הנוסחה בתוספת השנייה;

* תקן יורו" – תקן פליטת זיהום האוויר מרכב לפי דירקטיבות EEC/77/88 ו- EC/55/2005 ותקנות EC/2009/595 של האיחוד האירופי, על עדכוניהן מעת לעת;